מושג ה"איזומורפיזם" קיים בתחומי מחקר רבים כמו קריסטלוגיה, סוציולוגיה, מתמטיקה וגיאולוגיה. מהות המושג נגזרת בכך שבטבע קיימים שני מבנים אשר דומים בצורתם החיצונית ויכולים להחליף אחד את השניה בלי לשנות או לפגוע אחד בצורתו של האחרת.
​
המצב בו מבנה בעל מאפיינים אישיים מחליף מבנה אחר תוך שהוא שומר על הצורה הקיימת ורק פנימיותו משתנה הינו מרתק ומעורר מחשבה על כניסה ויציאה חרישית של חומרים בתוך צורה קבועה ומוגדרת.  
​
התערוכה "איזומורפיזם" יוצאת מנקודת מוצא זו ומבקשת לבדוק ולבחון את תהליך השתלשלותו של רעיון כאשר הוא מועבר מאמן/ית לאמן/ית  תוך שמירה על מבנה וצורה קבועים.
​
נקודת ההתחלה של התצוגה היא בתערוכת יחידה של האמנית / הוגת הרעיון אשר תציג למשך שבועיים מעבודותיה. בתום השבועיים נכנסת אמנית אשר הוזמנה על ידי האמנית הראשונה ליצור ולהחליף את היצירות הקודמות עד שנוצרת תערוכת יחידה חדשה, בעלת שם אחר. תהליך העברה בין אמנית לאמנית הינו קריטי ומתמשך. אין זה שינוי כבהבזק אלא מתוך כניסה ויציאה, הורדה ותליה כך שבמשך שבועיים ניתן יהיה לראות את החלל מתהווה ממצב צבירה אחד למצב צבירה אחר. תהליך זה מתמשך בכך שבתום תצוגה נכנס אמן אשר הוזמן על־ידי האמנית הנותרת וכן הלאה.