top of page
*male terms
Inbal Eshel Kahansky, Tchelet Zohar, Vered Hadad, Hadar Levinson, Efrat Nehama, Maram Sabah, Michal Pitovsky, Yosef Krispel, Efrat Rubinstein, Chaya Rokin Berkman, Jessica Sharon
Curator: Vered Hadad
December 2019
In many languages, it is customary to address the public in male language. From this, entire worlds of content and thought are now phrased in masculine language. This approach creates, consciously or unconsciously, thought patterns that exclude femininity and femininity from language. The project deals with the essence of language and belonging to it. A language is an essential tool of attachment and communication, enabling our ability to speak to the outside world and communicate it but also embracing the important ability to express and define our inner, self-identity.
The absence of female language is perceived by many as marginal and not important and the confirmation that this is how the language academy has decided becomes a concept that cannot be violated.
We believe that changing patterns of language use is a first step in changing broad thinking patterns in society, and therefore the project has great significance and social contribution.
*בלשון זכר
ענבל אשל כהנסקי, תכלת זוהר, ורד חדאד, הדר לוינסון, אפרת נחמה, מראם סאבח, מיכל פיטובסקי, יוסף קריספל, אפרת רובינשטיין, חיה רוקין ברקמן, ג'סיקה שרון
אוצרות: ורד חדד
דצמבר 2019
בשפות רבות נהוג לפנות לציבור בלשון זכר. מתוך כך, עולמות תוכן ומחשבה שלמים מנוסחים כיום בלשון זכר. גישה זו יוצרת, במודע או שלא במודע, דפוסי חשיבה אשר מדירים את הנשי ואת הנשיות מתוך השפה. הפרויקט עוסק במהות השפה והשייכות אליה. השפה היא כלי מהותי של התקשרות ותקשורת, המאפשר את היכולת שלנו לדבר אל החוץ ולתקשר אותו אבל גם חובק את היכולת החשובה לבטא ולהגדיר את הזהות הפנימית, העצמית שלנו.
היעדרות השפה הנשית נתפשת אצל רבים ורבות כשולית וכלא חשובה והאישור כי ככה החליטה האקדמיה ללשון הופך למושג שאין להפר.
והצורך הטבעי שלנו הנשים - לדבר, לתפוש, להרגיש דרך השפה שהיא שלנו לא מקבל מקום.
הפרויקט "*בלשון זכר" כולל טקסטים ספרותיים, אמנות פלסטית, שירה ועיצוב. אנחנו מאמינות כי שינוי דפוסים של שימוש בשפה הם צעד ראשון בשינוי דפוסי חשיבה רחבים בחברה, ולכן יש לפרויקט משמעות ותרומה חברתית גדולה.
שם האמנית, שם היצירה
שם האמנית, שם היצירה
שם האמנית, שם היצירה
bottom of page